סימונס, הוא גארד אוסטרלי בגובה 2.11 שנבחר בבחירה ראשונה בדראפט על ידי פילדלפיה 76, ב-2016, ואף נבחר לאחר מכן ל"רוקי העונה".
הכניסה של סימונס לליגה, ועונותיו הראשונות לוו בהרבה הייפ והד תקשורתי, בעקבות נתוניו המרשימים.
מדובר בשחקן חזק ואתלטי מאד, שהוא היום מגן על, גם בהגנה אישית וגם בהגנה קבוצתית, תפקידו לרוב הוא פוינט-גארד (מנהל משחק), והוא נחשב רכז טוב בהתקפה עומדת ומעולה בהתקפות מעבר ומתפרצות, עקב מהירותו והאתלטיות שלו.
בזכות נתוניו הפיסיים הטובים הוא משיג לא מעט טריפל-דאבלים, ובתחילת הקריירה אף השוו אותו ללברון ולמג'יק ג'ונסון, בשל היותו מנהל משחק גבוה עם נתונים מצוינים.
סימונס השיג לפני שנתיים חוזה מקסימום בפילדלפיה על סך 170 מיליון דולר לחמש שנים.

הממוצעים של בן סימונס בפלייאוף האחרון (כל הנתונים הם פר 100 פוזשנס – 100 התקפות) –
16 נק', 11 ריב', 12 אס', יחס אסיסטים לאיבודים מעולה – 4 , אחוז אפקטיבי מעולה 62%.
נתונים מצוינים, אם כי יש לזכור שזה הושג מול וושינגטון ואטלנטה, שתי קבוצות בעלות הגנה חלשה יחסית לליגה.
בעונה הרגילה:
21, 10, 10, 56% אפקטיבי ויש גם 2.3 חטיפות וחסימה.

שורה תחתונה, נתונים מעולים שמצדיקים חוזה מקס, ולצד סופרסטאר כמו אמביד זה אמור להפוך את פילי לקונטנדרית בכירה.

אז מה הבעיה? למה פילי מנסה למצוא טרייד לסימונס (על פי השמועות) כל הקיץ, וכרגע הוא לא עונה להם לטלפון?

סימונס, גארד עילית לאחר כ-4 עונות בליגה, עדיין לא מוכן לזרוק לסל ממרחק שעולה על 3-4 מטר (לרוב פחות מזה). הוא כמעט לא זורק מיד ריינג' ל 2 או שלשות (אחוז ניסיונותיו מטווחים אלה זניח).
עקב כך קבוצות יריבות מרשות לעצמן לא לשמור עליו, אלא אם הוא מתקרב לסל, וכך פילי מוצאת את עצמה משחקת 4 על 5 בהתקפה.

זכור במיוחד הפוזשן, לפני שתי עונות, שבו לברון ששמר על סימונס באזור קו העונשין, הלך אחורה עד מתחת לסל וחיכה לו שם. סימונס שהיה לבד באזור העונשין לא זרק.
האם שחקן שלא זורק מיד רינג' ולא שלשות יכול לשחק כגארד?

בפלייאוף האחרון היה פוזשן מכריע מול אטלנטה, שבו סימונס היה ממש מתחת לסל וחופשי, אך בחר שלא לזרוק (או להטביע) גם משם, ומסר החוצה, ובכך בזבז סל קל (בתמונת להלן).

אלה מאפיינים של שחקן שאיבד את בטחונו העצמי ברמות יוצאות דופן. חבריו לקבוצה מעידים עליו שבאימונים הוא קולע שלשות בכיף, אך במשחק הוא לא מוכן לזרוק אפילו מיד ריינג' (מתחילת הקריירה).

בנוסף לכך צצה בפלייאוף האחרון בעיה גדולה נוספת, נעיף מבט באחוזי העונשין של סימונס בפלייאוף לאורך הקריירה:

זהו ביטוי חזק של נפילה מנטאלית. ירידה באחוזי העונשין מ-71% ל-34% לא מגיעה כתוצאה מההתאמות הטקטיות של מאמן היריבה ולא מאיכות השומרים. שחקן שמסוגל היה לקלוע באחוזים סבירים מאד מהעונשין, ויורד ל-34% לאורך 2 סדרות פלייאוף, זה עניין של איבוד ביטחון.

יש לכך השלכות גדולות לתקוות האליפות של פילי, שכן מה שקורה זה, שבכל משחק פלייאוף, בסדרה מאתגרת, בעיקר ברבעים האחרונים, הקבוצה היריבה פשוט עושה עבירות על סימונס, והוא מעניש אותם רק ב-0.7 נקודות בממוצע (לשתי זריקות עונשין). כלומר בחלק מהמקרים זה נקודה אחת, ובמקרים אחרים, כלום, ואז העבירה עליו משולה לחטיפת כדור.
הטקטיקה הזו זכתה לשם "האק – א – סימונס" ויושמה בהצלחה על ידי אטלנטה שהפתיעה וניצחה את פילי בסיבוב השני של הפלייאוף והדיחה אותה. זה כמובן מזכיר את טקטיקת "האק – א – שאק" שיושמה על שאקיל אוניל, הסנטר האגדי של הלייקרס, שעדיין קלע עונשין באחוזים משמעותית יותר טובים מ-34%.

אז מה בעצם יש לפילי ביד עם סימונס:
יתרונות:
מגן על בהגנה אישית וכן בהגנה קבוצתית, גבוה, חזק ואתלטי, מאד מסוכן כשהוא קרוב לטבעת, מנהל התקפה עומדת טוב, והתקפות מעבר ומתפרצות – מעולה.

חסרונות: לא זורק לסל ממרחק מעל 3 מטר, קלעי עונשין בינוני מינוס, שבפלייאוף האחרון הפך להיות חלש מאד, עד כדי שאי אפשר שהכדור יהיה אצלו ברבע הרביעי (האם אפשר שהוא יהיה על המגרש?) כי היריבה עושה עליו מיד עבירה.

חיסרון נוסף: הולכות ומצטברות עדויות מפילי, שהוא לא שחקן שעובד על שיפור אספקטים במשחקו בקיץ, וכל העניין ממנו והלאה.

לאן יכולה ללכת הקריירה של סימונס – הצעה:
סימונס לדעתי לא יכול עקב חסרונותיו לשחק כגארד, כי גארד צריך לזרוק לסל ממרחק העולה על 3 מטר, אחרת חסר שחקן בהתקפה.
למרבה המזל מדובר בגארד בגובה 2.11, אתלטי, עם ראיית משחק טובה וחזק. המיקום המתאים לו במגרש הוא עמדה 4 – פאוור פורוורד, והאמת שזה לא רעיון שלי (השוויתי אותו פעם לרודמן באיזו הערה, אבל לא מעבר לזה). לאחרונה יותר ויותר (וגם לפני כן) יש דיבורים על הסבה שלו לעמדה 4.

מה היתרונות שיהיו לסימונס בעמדה 4: הוא ישחק באופן טבעי קרוב לסל בהתקפה, ייקח ריבאונדים רבים שאותם יוכל בקלות להפוך לנקודות. לא יצטרך לזרוק מרחוק (כלומר לא יהיה "סטרץ' – 4" , לא נורא, עד עכשיו הוא היה גארד).
הוא יוכל גם לנהל משחק מעמדה 4, כך שאם בירד ולברון הם פוינט פורוורד, ויוקיץ' הוא פוינט סנטר, אז סימונס בתור פוינט פאוור פורוורד, יוכל להיות מנהל משחק מעמדתו החדשה.

משחק קרוב לסל יקשה עליו לקחת תנופה לטובת כניסות לסל, אבל זה פתיר.

בהגנה היתרונות ברורים, הוא יוכל לשמור יותר אחורה, מה שיסייע לו בחיפוי בהגנה קבוצתית, וסגירה טובה מאד בריבאונד. אין לו בעיה כמובן להחליף על חסימה מול שחקן נמוך, וכשצריך הוא גם ישמור אישית על גארד כוכב של היריבה.

כלומר, המודל שלו זה לא להיות מג'יק או לברון (מג'יק הכריע אליפות פעם בזריקת בייבי הוק מקו העונשין), אלא יותר בכיוון של רודמן. הוא לא עד כדי כך חזק ואתלטי, אבל 80% רודמן הוא בהחלט יוכל להיות, פלוס ניהול משחק משני מעמדה 4 ואפילו הרצת מתפרצות כשייקח ריבאונד בהגנה.

אם רוצים ללכת יותר רחוק, אז המודל (לפחות בהגנה) הוא דייויס, רק פחות גבוה וחזק, בלי מיד ריינג' ובלי עונשין (לפחות כרגע) אבל קצת יותר ניהול משחק, ויותר הרצת התקפות מעבר.

לא יודע אם זה יצליח להפוך אותו לשחקן מועיל ברבע הרביעי בפלייאוף, ברמה שמצדיקה חוזה מקס.
אבל לפחות יש לזה סיכוי להצליח, יותר מאשר גארד שלא זורק, או רכז שאסור שיגע בכדור ברבע הרביעי כי עושים עליו עבירה.

ואם נלך עוד צעד קדימה, אילו קבוצות יכולות להיות מעוניינות בפוינט פורוורד סימונס?
מאפייני הקבוצה:
צורך מסוים בעמדה 4. רצוי קבוצה עם צבע לא צפוף.
עדיפות לקבוצה ללא לחץ של פלייאוף כרגע, אלא קבוצה בבניה, צריך אווירה רגועה כדי לשקם ביטחון.
קבוצה עם מאמן או צוות ניהול/אימון דומיננטי שיוכל לסייע לסימונס לעשות את ההסבה (שמרחיקה אותו מאור הזרקורים, והופכת אותו קצת ל"פועל אפור").

אז מי האופציות?
קליבלנד? (טרייד על גארד צעיר או שניים, פלוס בחירה, פלוס קווין לאב הממורמר להשוואת שכר).
סן אנטוניו? (יש צוות אימון דומיננטי, ולא יזיק שם פוינט פורוורד הגנתי, טרייד על 2-3 שחקני רוטציה ובחירה).
סקרמנטו? (צריך עוד מישהו בעמדה 4, ויש גארד מועמד לטרייד – באדי הילד).

אפשר לחשוב על עוד כמה אופציות, אבל אם פילי חושבת לדרוש בטרייד את מה שיוסטון קיבלו על הארדן או אוקלהומה על ג'ורג', זה כנראה לא הולך לקרות, וסימונס יוכל לרוץ בפילי לסיבוב 1 או 2 גם בעונה הקרובה.